המחזה עוסק בחברות המתגבשת בין שתי דמויות בודדות מן השוליים של החברה; האחד הוא ענק, אשר חי לבדו בגן האפרסקים, מנותק מהסביבה ואינו מרשה לאיש להיכנס לגנו וליהנות מהעצים והפרחים. מה שגורם לגן לקפוא ולהתכסות בקרח. השני הוא ילד קטן, הנכנס לתוך גנו של הענק לשחק עם חבריו ונדחה על ידם.

במהלך הסיפור מלמד הילד את הענק על מהותה וחשיבותה של החמלה האנושית וחברות אמת מה היא, ואלה-מפרחים את גן האפרסקים ומשיבים אליו את האביב.